יש לנו רצון לקבל על מנת לקבל.
יש לנו רצון לתת על מנת לקבל.
יש לנו רצון לתת על מנת לתת.
יש לנו רצון לקבל על מנת לתת.
שימו לב, בחיים של האדם זה תמיד בנוי ככה:
שלב ראשון, תינוק שנולד: מה הוא רוצה? לקבל על מנת לקבל. כל האימהות יודעות "איזה תינוק חמוד הוא רוצה לאכול" "הוא רוצה שינגנו לו" וכו'.. בקיצור הוא רוצה לקבל על מנת לקבל. עכשיו תעבירו את ההתנהגות הזו של התינוק החמוד לאדם מבוגר, מה זה? זה רשע. רשע רוצה רק לקבל על מנת לקבל. אבל אצל התינוק אין לנו טענות, הוא עושה את התפקיד שלו.
שלב שני, ילדים: ילד רוצה לתת, למה? אמרו לו "תסדר את החדר, רק אחרי זה תוכל לצאת לשחק" וכו' בקיצור, הילד נותן על מנת לקבל פרס? זה בסדר או לא בסדר? זה בסדר גמור, אבל אצל המבוגרים זה בעיה, כי זה קצת צביעות. אבל אצל הילדים זה מה שמצפים מהם, תיתן – תקבל!
שלב שלישי, נערות: גיל הטיפש עשרה, זה הגיל בו האדם רוצה לתת, הוא התאהב בנתינה הוא רוצה לתת רק על מנת לתת. יש רק בעיה אחת, תחשבו עד הסוף, מי יכול לתת בלי לקבל? רק הקב"ה. אז מי שרוצה לתת רק על מנת לתת, חושב את עצמו אלוה.
אז מה הפתרון המוסרי, המושלם? שהאדם מוכן לקבל על מנת לתת. וזה בדיוק מה שלימד אותנו שלום בני ז"ל. שהוא היה אדם שהיה מוכן לקבל. לקבל את זה שהוא מקבל כי הוא רצה לתת.
ואני חושב שאין הנצחה יותר יפה ואין המשך למפעלו יותר טוב, מהדבר הנפלא שאתם עושים, שאתם מקבלים על מנת לתת לאחרים.
עלו והצליחו!
( מתוך טקס אריזת סלי מזון לזכר שלום שרקי הי"ד, ר"ה התשע"ט)
מוזמנים להיות שותפים במפעל החסד. https://meshulam.co.il/purchase?b=2786c9a0e931c1ccacf0ad800652ba2f
Comentarios